כחמישים אלף פליטים, זונות וסוחרי סמים מרוכזים באיזור שכל גודלו פחות מקילומטר רבוע אחד. מתחת לאף של כולנו, צמחה מדינה חדשה בלב תל-אביב, הארלם של ישראל, בה חוקי הרחוב הם החוקים היחידים.
בשבועות שבילינו בתוך המתחם הזה, פגשנו נשים אומללות שעובדות בזנות, פליטים מקסימים שרק רוצים שיתנו להם לצאת לעבודה, ומתנדבים שעושים במקום עבודת קודש תוך סיכום גדול של ביטחונם.
לצד כל אלו חווינו גם את המצד המפחיד והמאיים של התחנה: פעם אחת גירשנו אותנו מהמקום רגע לפני שסוחרי סמים תקפו אותנו. בפעמים אחרות, לא היו לנו כזה מזל - בריונים תקפו את הצלם שלנו, תבעו שיוריד את המצלמה, כיוון שהם מבוקשים על-ידי המשטרה והם לא רוצים שידעו איפה אפשר למצוא אותם. כמעט כל מי שדיבנרו איתנו, נתן עדות על אלימות שחווה בעצמו או ראה במו עייניו.
ברוכים הבאים למדינת התחנה המרכזית. התחנה האחרונה של ישראל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה